פסק-דין בתיק ת"א 34834/07

פסק הדין ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים ביום 19/9/07 במעמד הצדדים, במסגרת בקשת סעד בדרך של טעם ביניים, אשר הוגשה על-ידי המבקשים כנגד הטוענים.

במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט להורות על סגירת תיקי ההוצל"פ שמספרם 01-60148-06-6
ו- 01-29761-07-9 המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, לרבות ביטול העיקולים שהוטלו בתיקים אלה, וכן ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוטל על המבקש 2.

המבקש 2  הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה, בו הצהיר בין השאר כי עניינה הינו חוב דמי שכירות בגין נכס ברחוב קיבוץ גלויות 23 בתל-אביב, הידוע כגוש 7052, חלקה 146 (להלן: " הנכס"). המבקשת 1, שהינה חברה לייצור ושיווק בגדי גברים, שכרה את הנכס מאת הגב' רחל ציביאק, באמצעות מיופה כוחה, בנה, הטוען 1. המבקש 2 חתם כערב על ארבעה שטרי חוב אשר נמסרו לטוען 1 כבטוחה להסכם השכירות. ביום 20.11.05 חתמה המבקשת 1 על הסכם שכירות עם הגב' רחל ציביאק, וזאת בתקופה שמיום 20.11.05 ועד ליום 30.11.06 (להלן: " הסכם השכירות"). לפי סעיף 4.1 להסכם השכירות, נקבעו דמי שכירות בסך של 1,100$ לחודש, ובהתאם לסעיף 5.2 יש לשלם 200$ נוספים בחודש בגין דמי אחזקה/ועד בית. כן עולה מהתצהיר אשר הוגש בתמיכה לבקשה, כי בהתאם להסכם השכירות, שילמה המבקשת 1 לטוען 1 דמי שכירות עבור החודשים נובמבר ודצמבר 2005 וינואר ופברואר 2006.

בהמשך הוצהר כי ביום 5.1.06 ניתן צו על-ידי ראש הוצל"פ למינוי הטוענת 2 לכונסת נכסים על זכויות עיזבון המנוח ציביאק יוסף ז"ל והגב' רחל ציביאק על הנכס, ובהתאם לצו המינוי, "כונס הנכסים יהא מוסמך לעשות בנכס האמור את הפעולות הבאות: לקחת לרשותו את הנכס, להשכירו, לנהלו, למוכרו, לממשו, ולעשות בו כל פעולה הדרושה לשם פירעון החוב המגיע מהחייב לזוכה כמפורט בבקשה".

בנוסף לכך נטען בתצהיר הנ"ל כי במקביל, החייבים, לרבות באמצעות הטוען 1, אינם יכולים לבצע כל פעולה בנכס ללא אישורו של כונס הנכסים, לרבות גביית דמי שכירות משוכרי הנכס. המבקש הוסיף והצהיר כי למיטב ידיעתו, הטוען 1 ידע על צו הכינוס לכל המאוחר ביום 6.3.06, עת פנה בא כוחו, עו"ד רזניק, למשרדה של הטוענת 2, בנוגע לצו הכינוס.

לאחר מינויה, החלה הטוענת 2 לפעול לגביית דמי השכירות על פי הסכם השכירות, ובמסגרת תפקידה, גבתה מהמבקשת על חשבון דמי השכירות סך של 21,000 ש"ח. ביום 15.1.07, התפנתה המבקשת מהנכס לאחר שניתן צו פינוי על-ידי ראש הוצל"פ. המבקשת שילמה לטוען 1 דמי שכירות עד לחודש פברואר 2006 כולל, כפי שצוין לעיל. המבקשת שילמה לטוענת 2 על חשבון דמי השכירות מחודש מרץ 2006 ועד ליום פינוי הנכס 15.1.07 סך כולל של 21,000 ש"ח.

לטענת המבקש 2 בתצהירו, ביום 23.7.06, למעלה מחצי שנה לאחר מינוי כונס הנכסים על הנכס ובניגוד גמור לצו הכינוס ולהלכה הפסוקה בעניין זה, הגיש הטוען 1 כנגד המבקשת 1 וכנגד המבקש 2 בקשה לביצוע שטר בגין שני שטרי חוב אשר הופקדו בידיו ביום חתימת חוזה השכירות. ביום 12.4.07, כאשר כינוס הנכסים בעינו עומד, הגיש הטוען 1 כנגד המבקשים בקשה נוספת לביצוע השטר בגין שני שטרי החוב הנוספים שהופקדו בידיו ביום חתימת חוזה השכירות. הטוען 1 מילא את הסכומים בכל אחד מהשטרות בגובה הסכומים המקסימאליים של 20,000 ש"ח, ומבלי לשלוח כל התראה למי מהמבקשים.

כמו-כן נטען ע"י המבקש 2 בתצהירו כי על פי ייעוץ משפטי שקיבל, כל עוד מתקיים צו הכינוס, אין הטוען 1 יכול לפעול לשם גביית חובות הנוגעים בנכס, כאשר הנכס עובר לטיפולו הבלעדי של כונס הנכסים, ולו הזכות היחידה לפעול לגביו. בנוסף לכך הוצהר כי גובה החוב הנטען בגין דמי השכירות, אשר מוכחש, נמוך בצורה משמעותית מהסכום שמילא הטוען 1 בשטרי החוב.

ביום 28.3.07, הגישה הטוענת 2 במסגרת תפקידה ככונסת נכסים, כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת 1 בגין חוב דמי שכירות על הנכס, ובהמשך לכך נשלח מכתב דרישה לב"כ הטוען 1, עו"ד רזניק, לסגור באופן מיידי את תיקי ההוצל"פ - מכתב מיום 13.5.07.

הטוען 1 הגיש הודעת פרטים ובה טען, בין השאר, כי דינה של הבקשה להידחות על הסף משום שהוגשה לאחר שניתן פסק דין כנגד המבקשים לטובת הטוען 1. בהודעת הפרטים הנ"ל, נטען כי למרות שנמסרו אזהרות בתיקי ההוצל"פ הנ"ל, המבקשים לא טרחו להגיש התנגדות לביצוע השטר, וכל זאת כאשר בקשה לביצוע שטר הינה במהותה פסק דין על תנאי . לעניין זה נטען בנוסף כי משלא הוגשה כלל התנגדות, דינם של השטרות שהוגשו לביצוע כדין פסק דין סופי וחלוט, כאשר טען ביניים חל רק על מצב שבו המבקש טרם נתבע, והוא מבקש לדעת למי עליו לשלם כספים שבידיו, או שהוא נתבע כבר וטרם ניתן פסק דין בעניינו.

בנוסף לכך נטען בהודעת הפרטים אשר הוגשה ע"י הטוען 1 כי בכל הקשור למבקש 2, דין הבקשה להידחות על הסף גם מטעם נוסף והוא שהמבקש 2 כלל אינו צפוי להיתבע על-ידי הטוענת 2. עוד נטען במסגרת ההודעה כי דין הבקשה להידחות על הסף מהטעם שהמבקשים כלל אינם מעוניינים לשלם לאיש מן הטוענים את סכום חובם, וכי כל מהותה של הבקשה הינה ניסיון בוטה בחוסר תום לב לעכב ולמשוך את הליכי ההוצל"פ בהם נקט הטוען 1.

בהודעת פרטים הנ"ל טענה נוספת לפיה דין הבקשה לטען ביניים להידחות על הסף, משום שברור על פני הדברים שהטוענת 2 כבר גבתה כספים בעודף בהליך כינוס הנכסים, ולכן לא זו בלבד שאין לה מעמד בהליכי גביית חובה של המבקשת 1, אלא שיהא עליה להשיב כספים שנגבו בעודף כאמור. לעניין זה נטען כי שטר המשכנתא הוגבל לסך של 650,000$, ואילו הנכס נשוא הבקשה נמכר תמורת 877,000$ בצירוף מע"מ. הטוען 1 צירף הסכם מכר של הנכס מיום 3.12.06 בין הטוענת 2 לבין הטוען 1. על פי סעיף 5.7 הנ"ל, עם ביצוע התשלום מלוא התמורה כמפורט בסעיף 4 להסכם, תעביר הכונסת את החזקה בנכס לקונה.

בסעיף 32 להודעת הפרטים של הטוען 1 נטען כי משגבתה הטוענת 2 כספים בעודף מעבר למגיע
על-פי שטר המשכנתא, עודף שעליה להשיבו לבעלי הנכס, לא ניתן לטעון ברצינות שקיימות לה זכויות בכספים נשוא תיקי ההוצל"פ.

בסעיף 48 להודעת הפרטים מטעם הטוען 1 נטען כי בעלת הנכס המחתה את זכויותיה לטוען 1, ומשכך אין לכונסת הנכסים כל מעמד בעניין כספים אלו. ב"כ הטוען 1 מפנה בסעיף 49 להודעה לסעיף 6 בנספח ג', על כך שלטוען 1 זכויות לכספים נשוא הבקשה לפני הגשת הבקשה לטען הביניים. לבסוף נטען לעניין זה כי משהומחו הזכויות, הן לא היו שייכות במועד מינוי הטוענת 2 לכונסת הנכסים, ועל כן ברור הוא שהטוען 1 מתגבר על הטוענת 2 בנסיבות העניין.

הטוען 1 הגיש תצהיר בתמיכה להודעת הפרטים הנ"ל, בו חזר על טענות בא כוחו כפי שפורטו לעיל.

הטוענת 2 הגישה הודעת פרטים מטעמה, ובה נטען, בין השאר, כי כל הזכויות המגיעות לממשכנים מהמבקשת 1 על פי הסכם השכירות החל ממועד מתן צו הכינוס ועד למועד פינוי המבקשת מהנכס עומדות לקופת הכינוס, לרבות הזכות לקבלת דמי שכירות בגין הנכס, ואין לטוען 1 זכויות כלשהן בכספים אלה. כעולה מהודעת הפרטים הנ"ל, נרשם לטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: " הבנק")  שיעבוד על זכויות המנוח יוסף ציביאק והגב' רחל ציביאק (להלן, ביחד: " הממשכנים") בנכס כפי שהוגדר לעיל, וזאת להבטחת התחייבויות וחובות הממשכנים כלפי הבנק בתנאי הסכם השעבוד אשר צורף להודעה מטעם הטוענת 2 כנספח ב'. מדובר בשטר משכנתא מדרגה ראשונה  אשר נערך ביום 22.1.96.

לבקשת הבנק, ביום 8.1.06 ניתן צו למינוי הטוענת 2 וכונסת הנכסים על זכויות הממשכנים בנכס במסגרת תיק הוצל"פ מספר 01-61125-05-3, והעתק מצו המינוי צורף כנספח ד' להודעת הפרטים הנ"ל. בהודעת הפרטים התייחסות לכך שבמסגרת הליך הכינוס אף התברר כי הטוען 1 גובה דמי שכירות משוכר אחר בנכס בגין תקופת הכינוס, ואף נקבע על ידי כבוד ראש הוצל"פ בהחלטה מיום 11.6.06 כי: "אין לצד ג' דוד ציביאק מעמד כבעל זכות בנכס שבכינוס. בפועל, נוכחתי מטיעוני הכונסת כי דוד ציביאק גובה דמי שכירות מנכס זה, הגם שאין לו כל זכות בנכס".